פיתוח חשיבה ביסוציאטיבית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
פיתוח חשיבה ביסוציאטיבית

על הקשר שבין זריעת זרעי יצירתיות בילדות (באמצעות חינוך ליצירתיות, הוראה יצירתית ונוירופדגוגיה), ובין נביטת מהלכים מעוררי השראה בעולם החינוך, הניהול והעסקים

פיתוח חשיבה אסוציאטיבית כאמצעי מגרה יצירתיות

ביום השואה האחרון לקחתי את בני הבכור בן ה-5.5, ארז, ליום תקומה משותף. הרעיון נולד ביום השואה שנתיים קודם לכן..

מאי 2016

ביום ההוא קיבלנו מהגננת מייל ובו הסבר קצר בדבר האופן בו מתכוון צוות החינוך להעביר את התכנים המורכבים לילדים. איני "איש חינוך", אולם קול פנימי אמר לי שלא נכון למלא נפשות כה צעירות ופגיעות בסיפורים הנושאים מאפיינים של פחד. הגם אם אלו מועברים ברגישות ודרך מסננים פדגוגיים.

יש לו מספיק על הצלחת הרגשית בגיל זה חשבתי לעצמי. בעצה אחת עם זוגתי החלטתנו להרים לגננת צלצול ולומר לה את שעל ליבנו.

היא הקשיבה. שאלתי אותה לדעתה. היא היססה. ענתה תשובה שהסגירה כי אין תוכה ככברה. כלומר, ליבה הזדהה עם דבריי אולם מילותיה הסגירו תשובה "מוכתבת" מ"המערכת". פעם נוספת התוודעתי למרוץ החימוש הסמוי שבין הרגש לשכל בקבלת החלטות מורכבות.

סיפרתי לה שארז ייעדר מהגן ביום הזכרון לשואה ולתקומה, מאחר וברצוני להדגיש בפניו בעדינות וברגישות את ההשלכות של המלחמה הנוראית- התקומה.

אם אני מסתכל על ציר התפתחות רגשי דמיוני בין 0 ל-10, המשכתי, כאשר 0 הינו השואה ו-10 הינה התקומה, הרי שבכוונתי לעזור לו (ואולי גם לעצמי) לחצות את הנהר מ-4 ל-6. במובנים רבים חשתי שאני ובני דורי התמקמנו סביב ה-4 וכי אינטואיטיבת יש מקום לבחון תיקון להעברה הבין דורית בדמות הקפצה ל-6.

המשכתי: חשוב לשאול איזה "שריר" אנו "מחממים" ו"מאמנים" אצל ילדינו ומדוע?! האם את שרירי הפחד והאשמה או את שריר התקווה והאפשרויות? אני סבור, פירטתי, כי כבני אדם בכלל וכהורים בפרט, חובה עלינו לערער מפעם לפעם (בזהירות המתבקשת) על הנחות מוצא קיימות ולהפוך את האדמה התפיסתית שלנו.

 

אז לקחתי אותו לשמורת דן, טיילנו לאורך הנחל היפה, האזנו לפכפוך המים והתוודענו יחד לעוצמה שבחופש. שבתקומה. בצפירה הוא ישן. עמדתי ונהניתי מיופיו. בכיתי כמו שלא בכיתי הרבה זמן!

 

כעבור שבוע התקשרה אלי הגננת בהתרגשות מה והודתה לי. שאלתי על מה?! היא הוסיפה, שיחתנו בשבוע שעבר גרמה לי לחשוב ולשנות את "קו ההסבר" המקורי ביום הזכרון לחללי צה"ל. בדבריי לילדים העברתי את המשקולת לכיוון ה-6. כסגירת מעגל השבתי שזוהי חובתנו הדמוקרטית והאזרחית להטיל ספקות בתהליכים קיימים, וכי זוכרים אנו כדור שני ושלישי לניצולי השואה, מה קרה במדינות אשר אזרחיהן לא עשו כן בהיכנעם לכוחות הפחד והשנאה.

היצירתיות שבנו מתעוררת כאשר אנו שואלים שאלות. כאשר אנו מערערים על הנחות מוצא קיימות. לגבי תהליכים, הרגלים, מתודות, גישות

אפריל 2018

כאמור הצעתי לארז להצטרף אלי ליום התקומה השנתי שלנו. הפעם, הצעתי לו לחשוב ולהרגיש לאן הוא רוצה ללכת שיעשה לנו טוב. לפני שהוא נרדם,  הוא חייך, הביט אלי ואמר: לגן החיות בחיפה.

באמצעות העברת מקל ההחלטה לילדי- אני מעצימו. זורע אצלו את היכולת לקבל החלטות. להתכתב בין ציר הרגש לשכל שלו. בתמורה, אני נותן ל"שריר ההובלה ההורית" שלי לנוח, לאגו לחזור למאורתו ואפילו קצת מאמן את שריר הגמישות שלי..

גמישות מחשבתית הינה צינור החמצן של היצירתיות. מנהיגות וניהול מעוררי השראה מתחילים בעצמאות מחשבתית. ביכולת לקבל החלטות אמיצות מתוך הסתמכות על הקול הפנימי

חשיבה אסוציאטיבית

בזמן שעטפתי את הכריכים לגן החיות, ארז ביקש ממני לעזור לו להחליף סוללות במשאית שלו. הסברתי לו את עקרון ה-+ והמינוס של הסוללות באמצעות מישוש הבונגילה של ה-+ והקפיץ של המינוס.

כעבור כשעה, טרם יציאתנו לגן החיות, בעודי בודק שמן-מים לאוטו, התקרב הקטנצ'יק ובמבט סקרן ליווה את הבדיקה. עיניו סרקו את רכיבי המנוע וננעלו על המצבר של האוטו. הוא שאל אותי: אבא, מה זו הקופסה השחורה הזו? הצבעתי על סימן הפלוס שע"ג המצבר ושאלתי אותו היכן הוא ראה סימן כזה לאחרונה. עיניו ברקו והוא השיב לי בחיוך מאוזן לאוזן- זוהי הסוללה שבזכותה האוטו נוסע! חייכתי חיוך מלא גאווה וחיבקתי אותו. ככה נזרעים זרעי חשיבה אסוציאטיבית, חשבתי לעצמי..

לאחר כשעה הגענו לגן החיות. התהלכנו לנו בין האריות לקופים, בין היעלים לציפורים. בהגיענו לאזור הזוחלים, קרא לי ארז בהתרגשות: אבא, בוא תראה את הנחש המצרי.

התקרבתי וראיתי נחש. על שלט ההסבר היה כתוב: קוברה מצרית. ארז עדיין לא יודע לקרוא. שאלתי את עצמי, איך הוא ידע?! התבוננתי באקווריום שאירח את הנחש המצרי שלנו וראיתי שהוא מוקף בטאפט מקושט בכתב חרטומים וספינקס.

חודש לפני כן הוא חגג את חג הפסח בגן. מוחו הצעיר השכיל ל"ייבא" את הפרמידות אליהם התוודע דרך סיפורי החג ועבודות האמנות, ולהשליכם על אזרחותו של חברנו הנחש.

כך מתפתחת לה חשיבה ביסוציאטיבית (חשיבה מיזוגית).

חשיבה מיזוגית

סוג חשיבה זה מהווה את אחד מעמודי התווך של היצירתיות. זו היכולת למזג בין שני מרכיבים שלכאורה אינם קשורים זה לזה לכדי מרכיב שלישי בעל ערך. אתם למשל, היצירה שהוריכם כה גאים בה, הינם פרי מיזוג של הוריכם. כך גם נולדים להם רעיונות יצירתיים. גם בעסקים וגם בחינוך:

חשיבה מיזוגית בעסקים

המהנדס היפני מנינטנדו הביא לעולם את Wii– באמצעות "ייבוא" מד התאוצה מטכנולגיית כריות האוויר…הן נפתחות כנגד תנועה חדה, אותה תנועה שמייחדת את הקונסולה.

חשיבה מיזוגית בחינוך

גננת יצירתית השכילה להפוך את גן הילדים למנחת מטוסי נייר למשך חודש וחצי. למה?! כי לאחר 6 שבועות של אחיזת טייארה, הילדים אוחזים בטבעיות עפרון בלא צורך "ללמוד" כיצד לעשות זאת. זו הרי אותה אחיזה מוטורית.

עם הזמן, למדתי לשאול את ילדי שאלות. לא ל"דעת" עבורו. להדליק אצלו ניצוץ במקום למלא את כד החרס שלו. ללמוד ממנו ואיתו. למה? כי אין דבר כזה תשובה נכונה. כי יש יותר מדרך אחת להגיע ליעד. כי יש מקום לאזן בין הצורך של הפרה להניק ובין הרצון של העגל לינוק. כי זו דרך נהדרת להתכתב עם עקרון הסקרנות הטבעית- המהווה את הזרז האמיתי ללימוד ופיית התדלוק להתמדה. אגב, גם אצל המבוגרים העקרון הזה תופס, אבל נשאיר את זה לבלוג אחר...

יצירתיות מזמינה את המחנך ללמד מיומנויות לחיים באמצעות התמקדות בתהליך מהנה,

אל מול הישענות על פדגוגיה מוטת יעד

תפיסתם של ילדים היא נקיה וגמישה מאחר ובגילם יכולת "ההתחדשות של תאי העצב ויכולתם ליצור קישורים חדשים בתגובה לגירויים חדשים, גבוהה ביותר". על כן, ממשיך פרופ' יצחק פרידמן, מייסד המרכז לנוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה בראיון בהארץ, אני ממליץ על "למידה חווייתית שמאיצה ומייעלת את תהליך ההתחדשות הנ"ל".

תודה לך ארז, ילדי ומורי האהוב.

רוצים לפתח גמישות תפיסתית בחינוך ובעסקים?

 צרו קשר ונתפתח יחד בסדנה, קורס או הרצאה אל עבר ריבוי תוצרים!

יצירת קשר

© כל הזכויות שמורות לרועי אלישע פיתוח יצירתיות.

הרשמה לבלוג

רוצה לקבל מייל בכל פעם שאעדכן פוסט חדש?

אעשה זאת בשמחה. כל מה שצריך זה למלא את כתובת המייל שלך בקובייה ואשלח לך עדכונים, סיפורים מעוררי השראה וכלים יצירתיים לצמיחתך.

דילוג לתוכן