התבוננות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
התבוננות

על התבוננות ופרספקטיבה ככלים להגברת יצירתיות

מכירים את זה שכשאתם בחו"ל, מציאות חייכם ה"רגילה" מקבלת פתאום פרספקטיבה אחרת. אתם מתבוננים בה מהצד, לומדים אותה, את הדמויות, את הדינמיקה. רואים את הדברים אחרת.. כן, זה מה שעושה מימד המקום– מאפשר לנו נקודת מבט רעננה.

ומה לגבי התבוננות בתמונה שלכם עם ילדיכם, עם אהובכם, לבד על איזו פסגת הר- כזו שצולמה לפני שנים רבות. איך אתם מרגישים אז? האם אתם "רואים" את אותם הדברים? מה השתנה בשכבות התפיסה שלכם את אותו רגע שקפא?! מימד הזמן. ומה לגבי סרט או ספר טוב שחזרתם אליהם כעבור שנים? אתם פתאום מפרשים דברים מעט אחרת, לא?! "נחשפים" בפניכם פרטים חדשים. אבל, רגע, זה אותו תסריט/טקסט. אז מה פה קרה פה? גם פה ריעננתם את נקודת המבט שלכם, קיבלתם פרספקטיבה חדשה-שוב, תודות למימד הזמן.

שני המימדים הללו, הזמן והמקום, מסייעים לנו לרכוש נקודת מבט חדשה. מאפשרים לנו להרחיב את התפיסה. המחשבות והרגשות שצצים בתווך שבין קבועי הזמן או בשל המקום הרענן, מייצרים עבורנו מרחב תמרון. בכלל בחיים, במרווחים מצויה המון בינה. בינה יצירתית.

חיים של אחרים

מפעם לפעם זוגתי ואני לוקחים אתנחתא מחיי המשפחה ונוסעים להתבודד. לעיתים עם חברים וקרובים ולעיתים לבד. אנו חוזרים עם תפיסה רעננה אודות עצמנו וחיינו- וצומחים מכך..

Picture1

יהו אלה האנשים הנהדרים שאירחו אותי בערבה: אחת נתנה לי לטעום פלח מתפוז החיים שלה בדמות טיול למערה מסתורית. שם חלקנו תובנות הוריות וגם המון שתיקה. שתיקה בין זרים למדתי, שונה ומרחיבה את הדעת. גם תשוקה לדבר משותף- התוודעות למי שאנחנו בטבע.

לכמה רגעים חלקנו את בדידותינו בעולם.

אחר שיתף אותי בהתלבטויותיו הכנות לגבי עתיד העסק שלו, אגב הכנת עיסה חדשה לבית הבוץ הבא שיקים. שיתפתי בתובנותיי בתקווה שסייעו לבחור. ההקשבה לו וההשלכות שעשיתי על העסק שלי כמה שעות לאחר מכן- הרחיבו את תפיסתי בעולם ואת תפיסתי את העסק שלי בפרט.

״עולם ההתנסות שלנו הוא כל מה שאנו יכולים לדון בו״ – De Bono

עם אחר, בין תמר לאספרסו זכיתי להצצה על חיי משפחתו והאופן בו הוא וזוגתו מגדלים את ילדיהם. בהתוודעות לאחר יש קסם, יש המון בינה חבויה. אני לומד על מי שאני דרך הבבואה שנוצרת בין סגנון חיי לסגנונות של אחרים. בתווך הזה מצויים כלים לחיים. אחזור לזה אח"כ..

״פריצה יצירתית מתאפשרת כאשר מפסיקים להגדיר דברים כנפרדים, ומצליחים לראות כיצד הם מתחברים בזכות שונותם״ – Ken Robinson

בנסיעה אחרת, מצאתי את עצמי בקליפורניה, יושב בסלון של זוג חברים מיוחדים. הם מאלו שהשתתפו ב- Woodstock. האמיתי. כן, הם יותר מבוגרים ממני בכמה שנים וגם חושבים באמריקאית.. אבל דווקא במרחב השונות, מצאתי, נמצא פוטנציאל הצמיחה היצירתית. הפערים שבין התרבויות, שבין התפיסות, שבין החוויות שעיצבו את חיינו- הם המיתרים עליהם אני פורט את השיר הבא של חיי.

אני מתייעץ איתם ומקבל פרספקטיבה של מבוגרים ממני (זוכרים את מימד הזמן?!). הם הרי מצויים בפרק 15 של ספר החיים ואני רק בשישי. הם רואים את החיים אחרת ומעשירים אותי במשובים ובדוגמאות הנגזרים מעולמם וניסיונם הייחודי.

בתם לקחה אותי לביתם של זוג פנסיונרים מקומיים על מנת לראות את גינת הפירות האורגניים שלהם. המארח הראה לי את המרתף שלהם אותו הם משכירים לשני סטודנטים מקומיים שמגדלים בו קנאביס ( הוא חוקי שם). כך, המשיך המארח, הם מממנים את שכר הלימוד חסר הפרופורציות שלהם..

הוא שחור. היא לבנה. שניהם חייבים את דמי השכירות הללו על מנת לממן את ביטוח הבריאות שלהם. השיחה מתגלגלת בינינו ובתוכי למרחבי ההשוואה על יסוד קווי השוני: המודל הסטודנטיאלי שלהם מול שלנו. מודל הביטוח הממלכתי שלהם ושלנו. אורח חיים של פנסיונרים בארה"ב של קליפורניה אל מול זה של הוריי.

מתהלך בינות עצי הפרי של גינתם המהממת. יש בה הכל מכל.

השוואה נוספת רצה בראשי. הפעם על יסוד קווי הדמיון- האקלים השורר בישראל ובקליפורניה דומה. אקלים ים תיכוני. מגוון הפירות והזנים דומה. נראים דומה. טעמם שונה. אדמה, מים ואוויר קליפורניים אחרי הכל..

כך אני מגוון את חיי. מעשיר את תפיסתי. מחליש את שריר הביקורתיות ומחזק את שריר הפתיחות לאחר, דווקא בזכות שונותו. הגמישות באה לה מעצמה והופכת לנחלת תודעתי.

באותו הערב, אני מתבונן בחיי דרך גשר הזהב ולומד המון. לומד מהשקט. מהריק. בזכות מימד המקום שהשתנה. יש לי זהות אחרת בנסיעות. לפתע אני מתוודע למגוון הזהויות השוכנות בתוכי. שמרכיבים את הלגו שקוראים לו רועי. עכשיו אני גיאוגרף-אנתרופולוג. אני לומד רבות לא רק מספרים, מאמרים וכתבות, אם כי המון מהתבוננות ישימה.

ככה מתבטאת התבוננות ישימה בעסקים:

במפעל יפני המתמחה באריזת סבונים בתחילת שנות ה-70 נתקלו בבעיה: סבונים הושמטו מחלק מהאריזות בשל כשל טכני.

צוות מומחים התכנס והחליט להטמיע מערכת שיקוף בשווי מיליוני דולרים (מהוון). לאחר כמה שבועות של שקט תעשייתי חזרה הבעיה. בסיור אקראי של צוות המומחים עם הנהלת החברה בסמוך לפס הייצור, הציע אחד מעובדי הפס להניח מאוורר (בעלות של 30 דולר) שיפעל ללא הפסק בסמוך לפס הייצור. אז המשיך הפועל: "כל אריזה ריקה פשוט תתעופף מפס הייצור…"

מנקודת המבט של העובד= ראו אותי! העצימו אותי. מנקודת המבט של ההנהלה- הרווח די ברור..הם השכילו להכניס את העובד "הפשוט" ש"רק" רואה דברים כל היום אל סד קבלת ההחלטות. העדשה במצלמת ההנהלה הוחלפה מצרה לרחבה. הבינה המצרפית של החברה התעשרה לה כך פתאום. כך, מימד המקום הופך לכלי עבודה.

זוכרים את מימד הזמן והתבוננות בתמונה ישנה? מה יקרה אם נעיין בדו"ח מגירה שגנזנו לפני 5 שנים? מה נגלה בו?! מה ניתן ללמוד מהתווך שבין שני קבועי הזמן- מועד כתיבתו ועתה?! על ההחלטות העסקיות שלנו? על דפוסי הפעילות? על הכיוון אליו הלכה החברה? כך, מימד הזמן מהווה כלי העצמה ולימוד.

ככה מתבטאת התבוננות ישימה בחינוך:

כבר שנים שמוריה מנהלת יומן מעקב אותו היא ממלאת באדיקות בתום השיעורים אותה היא מעבירה. היא מתארת בקצרה את נושא השיעור, אופן הלימוד, שיעור ההשתתפות של התלמידים ועוד פרטים. היא משליכה על המחברת ידע ספונטני בלתי מעובד.

בכל מחצית היא מתיישבת ומתבוננת לעומק הכתוב. היא סוקרת את הארותיה בפרספקטיבה של זמן. מתוך כוונה ונחישות לגבש תובנות מהם תצמח כמורה.

גם הפעם זה כאילו פתאום "קופץ לה". היא מחליטה לשתף את יתר המורים בתובנותיה במסגרת מפגש המורים השבועי.

במפגש, היא מסבירה: במסגרת שעות התצפית שלי בכיתות שלכם, ומתוך תובנה מצרפית מתוך יומן המעקב שלי, שמתי לב כי המיקוד התודעתי של הילדים בחלק לא קטן של המטלות הניתנות להם, הינו על ערכים תחרותיים. הם מכוונים ללמוד לבד. דרך המבחנים. במסגרת המטלות הביתיות, או מיומנויות כגון הדיבייט.

תבהירי מבקשת ציפי. מוריה נענית:

מה יקרה, היא שואלת, אם ניקח את מטלת עץ המשפחה שלי ונרעננה במקצת?! נקרא לה עץ המשפחה של החבר שלי. אני רוצה שהילד יתוודע למשפחתו באופן מקורי, דרך עץ המשפחה של חברו.

יואב מרחיב: ואז בעצם הוא לא יתמקד בעצמו, אלא בחברו. הוא יעשה את המיטב עבור חברו. הוא ילמד על עצמו ומשפחתו- כבבואה של עץ חברו ומשפחתו. הוא יעמוד על קווי הדמיון והשוני. בין אם עדתיים, או מסגרתיים (חד הורית, עולים חדשים, זוג הורים גברים/נשים). התפיסה שלו תתרחב.

שירי מוסיפה: בדיוק. באופן מדורג וסמוי הוא "ייצא מעצמו" מתודעת סלפי וילמד לראות את חברו, אל עבר תודעת שבט..

רוצים לרכוש כלים יצירתיים ומיומנויות חשיבה יצירתית בחינוך ובעסקים?

 צרו קשר ונתפתח יחד בסדנה, קורס או הרצאה אל עבר ריבוי תוצרים!

יצירת קשר

© כל הזכויות שמורות לרועי אלישע פיתוח יצירתיות.

הרשמה לבלוג

רוצה לקבל מייל בכל פעם שאעדכן פוסט חדש?

אעשה זאת בשמחה. כל מה שצריך זה למלא את כתובת המייל שלך בקובייה ואשלח לך עדכונים, סיפורים מעוררי השראה וכלים יצירתיים לצמיחתך.

דילוג לתוכן